סקרי (משובי) הוראה ידועים כנושא המעורר מחלוקת בקרב אנשי סגל ובעלי עניין אחרים במוסדות החינוך הגבוה בארץ ובעולם, כמעט יותר מכל נושא אחר. המטרה של חוברת זו היא להציג בצורה מקיפה ומאוזנת ככל האפשר את נושא סקרי ההוראה - על היבטיהם השונים ומנקודת מבט של בעלי עניין שונים, ובמסגרת זו גם את חילוקי הדעות הקיימים לגביהם. זאת כדי שהחוברת תשמש כמסמך מפתח ובסיס למידע לכל העוסקים בנושאי הסקר. 
 

מנואל טרכטנברג [יו"ר הות"ת]

אחד משלושת היעדים של הות"ת לתכנית השש-שנתית הוא שימת דגש על איכות ההוראה ועל ההון האנושי הנרכש. לאור זאת, מתבקשים מחקר וחשיבה לזיהוי ועיצוב פרמטרים שישקפו נאמנה את איכות ההוראה במוסדות האקדמיים השונים מבחינת התשומות והתפוקות. זאת כדי שאפשר יהיה לתמרץ את המוסדות על פי הפרמטרים האלה במסגרת מודל לתקצוב ההוראה. 
 

דינה פריאלניק-קובץ' [סגנית הרקטור, אוניברסיטת תל אביב]

הדברים מתייחסים לארבע שאלות מהותיות שמעוררים סקרי ההוראה: מה שואלים? כמה מהנשאלים עונים? מה אומרות התוצאות? וכיצד מיישמים את המסקנות?
 
נירה חטיבה [יו"ר הכינוס, ראש המרכז לקידום ההוראה, אוניברסיטת תל אביב]

הכינוס אורגן על ידי המרכז לקידום ההוראה של אוניברסיטת תל אביב במטרה לקדם את הידע בנושא סקרי ההוראה ויישומיהם לקידום ההוראה במוסדות לחינוך הגבוה בארץ. המספר הגדול מאוד של המשתתפים בכינוס יחסית לקהל היעד, מעיד על העניין הרב והנרחב בנושא ועל הצורך בשיתוף ידע ופעולה בין המוסדות האקדמיים בנושא זה. 
 

חיים טייטלבאום, תמר אריאב, גיורא רהב, הדס קושלביץ, ניר פרידמן

בעלי העניין המשתתפים הם בהתאמה: רקטור של אוניברסיטה, נשיאה של מכללה אקדמית לחינוך, איש סגל אקדמי באוניברסיטה, סטודנטית באוניברסיטה וסטודנט במכללה אקדמית. המשתתפים הביעו דעות מגוונות לגבי ההיבטים השונים של הסקר. מוצגות גם תגובות של אנשים מהקהל לגבי הדברים שנאמרו. 
 

נירה חטיבה, אוניברסיטת תל אביב

המחקרים הרבים שנערכו מראים שתוצאות הסקר הן תקפות ומהימנות כך שהסטודנטים מדרגים את המרצים בממוצע בעיקר על סמך תרומת הוראתם ללמידה. עם זאת יש להתחשב בכך שהממצאים הם "בממוצע" לגבי אוכלוסיות גדולות ומציגים כיוון כללי. המאמר מזהה סיבות אחדות להתנגדות של מרצים לסקרים ומציע דרכים להפגת ההתנגדויות ולמניעת שימושים שליליים בתוצאות הסקר. 
 

Pamela Gravestock & Emily Gregor – Greenleaf, University of Toronto

המאמר מתמצת סקירת מחקרים של 40 השנים האחרונות שהוכנה על ידי המוסד הקנדי המקביל למל"ג/ות"תֿ שלנו. הסקירה מסוכמת לפי הקטגוריות: כיצד תופסים בעלי העניין השונים את סקרי ההוראה, ה"כלים" של סקרי ההוראה (השאלונים), שיטות להפעלת הסקרים, שימושים שכיחים בתוצאות הסקרים, מהימנות, תקפות ופרשנות של תוצאות הסקרים, ולמי ואיך מאפשרים את הגישה לתוצאותיהם. 
 

אלישע באב"ד, האוניברסיטה העברית בירושלים

אנשי סגל מנוסים בהוראה באוניברסיטה סיפקו נרטיבים חופשיים של חוויות, מחשבות, עמדות והתנסויות הקשורות לסקרי ההוראה שנותחו בניתוח איכותני. הממצאים מראים על כבוד רב וחשיבות שחברי הסגל מייחסים להערכות הסטודנטים, ועם זאת על אמונה במיתוסים שונים, על תסכול מכשלים שונים של המערכת, ועל קשיים בשימוש בהערכות הסטודנטים לשיפור ההוראה.
 

פאדיה נאסר, אוניברסיטת תל אביב והמכללה האקדמית בית ברל, וברברה פרסקו, המכללה האקדמית בית ברל

המחקר מצביע על עמדות חיוביות מתונות של המרצים כלפי תקפות הערכת ההוראה בסקרי הסטודנטים ותרומתה לשיפור ההוראה, על התנגדות מסוימת לדיווח התוצאות לאחרים (מאשר למרצה עצמו) - במיוחד לסטודנטים, ועל התנגדות למתן משקל גבוה לתוצאות ההערכה בהחלטות מנהליות לגבי המרצה. 
 

סמדר דוניצה-שמידט, הילה אקרמן-אשר וציפי ליבמן, סמינר הקיבוצים המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות

המחקר מראה שאחוז ההשתתפות במשוב המקוון נמוך באופן מובהק סטטיסטית מאשר במשוב הידני וגם שאחוז המשיבים על השאלה המילולית גבוה באופן מובהק בהתאמה. לא נמצאו הבדלים בין שני סוגי המשובים בדירוגים של רמת וקושי הקורס וההערכה הכללית של המרצה, באחוז התגובות החיוביות והשליליות שניתנו למרצה ובאורך התשובות. הממצאים מעודדים שימוש במשובים מקוונים. 
 

מוטי פרנק, רונן המר ולימור סהר-ענבר, מכון טכנולוגי חולון HIT

שני פריטי שאלון הסקר שנמצאו להיות במתאם הגבוה ביותר עם שביעות רצון כללית מהקורס התייחסו לבהירות ההסברים ולמידת העניין בשיעור, אבל המרצים דורגו על פריטים אלו בממוצע נמוך יותר מאשר על הרכיבים האחרים של הוראה טובה. משמע, המרצים מתקשים דווקא בשני הממדים החשובים ביותר לסטודנטים. המאמר מציע דרכים לטיפול בבעיה זו.
 

אביגיל ברזילי, הטכניון
בוגר הטכניון, מר משה ינאי, תרם ארבעים מיליון שקלים להענקת פרסים לחברי הסגל האקדמי בטכניון, כאות הוקרה והערכה למרצים המהווים דוגמה אישית בתרומתם המתמשכת להוראה וללמידה. הפרסים, בסכום של $30,000 כל אחד, יחולקו מדי שנה במשך 20 שנים ל- 16-15 חברי סגל, ואחד מהקריטריונים לקבלת הפרס הוא דירוג המרצה במשאל המרצה הטוב
(סקר ההוראה).